פסק-דין בתיק ה"פ 20252-03-10

1.       מהות התובענה

          המבקשת הגישה תובענה זו שבפניי, בגדרה עתרה ליתן פסק דין המצהיר כי העיקולים שהוטלו לטובת המשיבה בתיק ההוצאה לפועל 12-10591-06-5 בלשכת ההוצל"פ בחדרה, לגבי זכויותיה בחלקות 56, 58, 59, 60 ו- 61 בגוש 10031 בטלים ומבוטלים וכי זכויות רוכשי הדירות מהמבקשת ואלה שרכשו מאותם רוכשי דירות, לטובתם נרשמה הערת אזהרה על החלקות הנ"ל, קודמת וגוברת על העיקולים לטובת המשיבה.

2.       תמצית העובדות הדרושות

2.1     המבקשת הנה חברה קבלנית שמכרה לצדדים שלישיים, החל משנת 1993 דירות מגורים שהיו בבעלותה במגרש שהיה ידוע כחלקה 11 בגוש 10031 (להלן: "המגרש"). לימים נערכה תוכנית איחוד וחלוקה (פרצלציה) בעקבותיה נוצרו חלקות חדשות שהרלוונטיות לענייננו הן חלקות 56, 58, 59, 60 ו- 61 בגוש 10031 (להלן: "החלקות").

2.2     המשיבה הנה חברה לאספקת כלים סניטרים וקרמיקות שסיפקה סחורה למבקשת. בשנת 1997 נתגלעה מחלוקת בין הצדדים שעניינה כספים אותם חבה המבקשת למשיבה בגין עבודה שזו בצעה בעבורה. בעטייה של אותה מחלוקת הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשת בבית משפט השלום בחדרה. ביום 1.8.2005 ניתן פסק דין המחייב את המבקשת לשלם למשיבה סך 152,652 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין החל מיום 1.4.03 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

2.3     משלא שלמה המבקשת את המגיע הימנה למשיבה בהתאם לפסק הדין, נקטה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל. בגדר אותם הליכים, הוטלו עיקולים על זכויות המבקשת בחלקות, ואלה נרשמו בפנקסי המקרקעין.

העובדות שפורטו עד כאן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים היריבים.

3.       טענות המבקשת

3.1     לטענת המבקשת, במועד שבו פתחה המשיבה בהליכי ההוצאה לפועל, ביום 22.8.2006, לא היו לה, למבקשת, כל זכויות בחלקות נשוא הדיון. לדבריה עוד בשנת 2004 הושלמה מכירת כל הדירות שהיו בבעלותה במגרש, לצדדים שלישיים, אגב קבלת התמורה המלאה בגינן ורישום הערות אזהרה לטובת אותם רוכשים.

3.2     עם השלמת הפרצלציה, נרשמו העיקולים נשוא התובענה דידן מחדש על החלקות החדשות  שנוצרו.

          לגרסת המבקשת, היא חפצה להשלים את רישום הבתים המשותפים בחלקות ורישום הבעלות לגבי הדירות על שמם של הרוכשים, בהתאם להתחייבויותיה בהסכמי המכר. אלא שעקב קיומם של העיקולים אותם הטילה המשיבה, לא ניתן להשלים הליך הרישום כאמור. יתרה מזו, בשל קיומם של עיקולים, נתקלים הרוכשים בקשיים שעה שהם מבקשים ליטול משכנתא או למכור את דירותיהם לצדדים אחרים.

3.3     במישור המשפטי, טענה המבקשת כי דין הוא שהערת אזהרה בגין התחייבות במקרקעין הקודמת בזמן לעיקול, גובת עליו ויש ליתן תוקף לעסקאות שבוצעו במקרקעין וקודמות בזמן להטלת העיקול. בטענתה זו נסמכת המבקשת על הוראות סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. לשיטתה, משהוכח כי במועד הטלת העיקול לא היו לה עוד זכויות במקרקעין, ידם של הרוכשים על העליונה ולכן יש להורות על ביטול העיקולים ומחיקתם מפנקסי המקרקעין. 

3.4     בתגובה לטענה שהעלתה המשיבה לפיה אין למבקשת כל מעמד או זכות לתבוע הסעד נשוא התובענה שהגישה, באשר ממילא לא נותרו לה זכויות במקרקעין, טענה המבקשת כי אם מאות רוכשי הדירות יאלצו לנקוט בהליך משפטי להבטחת זכויותיהם, יהפוך ההליך מורכב, ארוך ויקר לאין שיעור. עוד הוסיפה המבקשת בהקשר זה כי על פי חוזי המכר עם הרוכשים, היא התחייבה לרשום את הבתים המשותפים ואת זכויותיהם של הרוכשים לגבי הדירות אותן רכשו. מכאן שלא זו בלבד שהמבקשת רשאית לנקוט בהליכים על מנת להסיר את העיקולים המונעים השלמת אותו רישום, אלא שהיא חייבת לעשות כן מכוח התחייבויותיה החוזיות כלפי הרוכשים.

3.5     בסיכומיה הפנתה המבקשת לכך שהמשיבה לא השכילה להציג כל ראיה שתעיד על כך שנותרו זכויות כלשהן בידי המבקשת לגבי המקרקעין נשוא המחלוקת. זאת על שום שלא נותרו זכויות כאמור, הואיל ואלה הועברו לצדדים שלישיים עובר להטלת העיקולים. לטענת המבקשת, נקטה המשיבה באמצעים כוחניים כנגדה, אשר נועדו לכפות עליה לשלם לה את חובה, תוך העלאת טענות חסרות בסיס משפטי ומתוך רצון להפעיל עליה מכבש לחצים. המבקשת סבורה כי מדובר בהתנהלות "נבזית" מצד המשיבה ועל כן יש לחייבה בהוצאות גבוהות ביותר, על כך שלא נענתה לפניות המבקשת וגררה אותה להליכים ארוכים ומיותרים.

4.       טענות המשיבה

4.1     במישור העובדתי טענה המשיבה כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי מיצתה את זכויותיה בנכס נשוא הדיון. המבקשת צרפה אמנם רשימה המונה 132 דירות המבטאות לטענתה את כלל זכויותיה ואשר נמכרו זה מכבר לצדדים שלישיים, אולם אין כל ראיה לכך שאלו הן כלל זכויותיה של המבקשת במקרקעין. בהקשר זה הפנתה המשיבה לדברים שנאמרו במסגרת הבקשה לביטול העיקול שהוטל על ידי בית משפט השלום בחדרה, שם הצהירה המבקשת כי בבעלותה מספר גדול יותר של דירות. זאת במטרה להצביע על חוסן כלכלי וכדי לאושש טענתה כי לא יקשה על המשיבה לממש את זכייתה באם תתקבל תביעתה שם.

עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי המבקשת לא הציגה תשתית מינימאלית להוכחת טענתה העובדתית הנ"ל. כך לא הוצגו התוכניות לרישום הבית המשותף, לא הוצגו הסכמי המכר עם אותם 132 רוכשים להם טענה המבקשת ולא הוצגו נסחי הרישום המלאים של החלקות.